חיים קטמן

 

הקדשתי את קיומי לכל צורות החיים הקיימות בין הירדן לים התיכון.

ניזנתי משלום ולא ממלחמה. גדלתי בהבנה ובחיבוק. אף פעם לא בשנאה.

למדתי את הרוח האנושית וצפיתי במוחי ברעיון של אלוהים. ובפנים של כולם חשתי את פני ה'.

הייתי רגוע, חייכתי בילדים, ליל כוכבים, מוזיקה וקצב ים.

כן, כי שם בקיבוץ חולית הייתי גנן ופועל שלום. שם פתחתי את נשמתי לאור, בדיוק כפי שלמדתי מאמי, מהאימה שלך ומכל האמהות.

באותו בוקר לוהט התחבאנו ארבעה בארון ובפיכת חסד הצלחתי להיות מגן ולהציל שלוש דרכים מהשמש.

עכשיו נשמתי מחבקת את הילדים ההם ואת אבא ההוא ומחבקת גם את אלה שחשבו שיהרגו אותי.

כן, אני רק עוד מטייל מבין רבים. אז, משורר, זרע שיר שיום אחד יגיע להורי, כדי לומר להם שאני בגן, במטבח, באנשים שבונים שלום.

אני מצידי משאיר לך שלוש טבעות, שנולדו מאהבה ותקווה